<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת אחרי</h1>
<h2>דף מג:</h2>
זובח תודה יכבדנני (תהלים נ"א כ"ג), מי שזובח יצרו ומתודה מכבד שכינה בשני עולמים, כי הקב"ה מתפאר עם המלאכים כשישראל מצדיקים עליהם הדין ומתודין שנ' (משלי ל"א ו') אשת חיל מי ימצא. ושם דרך, מי ששם דרך הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסידה. אראנו בישע אלהים, זוכה לראות בישועת הקב"ה כדפי' לעיל.
<h2>דף נב.</h2>
ד"א אחרי מות שני בני [ויקרא ט"ז]. זש"ה (משלי כ"ז א') אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום. מפני מה מתו בני אהרן, לפי שבשעה שהלכו משה ואהרן לפניהם, ונדב ואביהו הלכו לאחריהם היו אומרים כשימותו שני זקנים הללו אנו נוהגין שררה על הצבור במקומן, ולכך מתו. כי יצתה בת קול ואמרה הרבה סייחין מתו ועורותיהן שטוחין על גבי אמותיהן. זהו בקרבתם שאמרו מתי יקרב יום מיתת הזקנים. ר' אליעזר אומר מפני שהורו הלכה בפני רבן משה רבינו והביאו אש מן ההדיוט, כמו שצוה למשה, זהו בהקריבם אש זרה אשר לא צוה אותם (ויקרא י' א'), כלומר לא נצטוו אלא משה נצטווה.
<h2>דף סד.</h2>
לכך נסמכה מולך לאשת איש, ללמדך שכל הבא על אשת איש לסוף הוליד בן שעובד ע"ז. מולך כל ע"ז שהמליכו עליו אפי' קיסם ואפי' צרור.
